ואוווו!!!!!!!!!!!!!!!!! מאיפה להתחיל???
עברו שישה ימים אינטנסיביים, מהנים, מוטרפים, שלא היתה לנו אפילו שנייה לעדכן את הבלוג.
אז נחזור לוגאס. בילינו שם יומיים מלאים וישנו במלון אקסקליבר שהיה מומלץ למשפחות. יש בו בריכה חמודה לילדים וקומה שלמה של משחקי מזל ווידאו לילדים. איך שהגענו זכינו בכמה בובות גדולות שאין לי מושג איך נכניס למזוודה.
שמענו הרבה דברים על וגאס והרבה תגובות שנויות במחלקות: היו כאלו שמאוד אהבו, ואחרים (בעיקר משפחות) שברחו משם. אז אנחנו לא ברחנו, וגם נהנינו מאוד.
אז ביום שישי קמנו יחסית מאוחר ויצאנו החוצה אל הסטריפ. חם מאוד (כמו באילת בקיץ). קנינו כרטיס יומי לאוטובוס קומותיים שנוסע ברחוב הראשי ועוצר בין המלונות. תחנה ראשונה: ארוחת בוקר (לפי המלצות) בבופה של הבלג'יו. חיכינו בתור ארוך ובסוף הגענו לבופה מאוד מגוון. אהבנו בעיקר את הפירות, והקינוחים...
למי שלא מכיר את וגאס, בין המלונות יש מעברים אין סופיים (כך שלא חייבים לצאת לרחוב הרבה). עוברים דרך הקזינו, שדרות החנויות, הולכים בלי סוף... ואפשר גם לעבור באמצעות גשרים.
מהבלג'יו עברנו לסיזר פאלס - מלון בסגנון יווני. ראינו שם הופעה נחמדה של אלים יוונים בשילוב של אש ומים. המשכנו למלון ונציה וראינו את תעלות המים והגונדולות.
יצאנו חזרה לרחוב הלוהט וחזרנו עם האוטובוס למלון שלנו.
בילינו בבריכה. יש כמה בריכות עם מגלשות קטנות, וזה בהחלט היה מרענן.
אחרי מנוחה ושינה יצאנו בכוחות מחודשים לסיבוב לילי. נעים יותר בחוץ, הכל מואר ועמוס אנשים.
ראינו הופעה בטרז'ר איילנד של שתי ספינות פיראטים שנלחמים. הופעה נחמדה עם כל מיני פעלולים מרשימים.
ראינו גם את התפרצות הר הגעש במלון מיראז'.
ממשיכים להסתובב, ובערך באחת עשרה מגיעים לראות את הופעת המזרקות של הבלג'יו.
לפני המלון יש בריכה ענקית, ובכל רבע שעה יש מופע מזרקות מדהים. בכל פעם זו הופעה אחרת לגמרי (שיר אחר) בשילוב אורות.
אנחנו כ"כ מתפעמים שאנחנו נשארים לכמה שירים, עד למופע האחרון בחצות שבו מנגנים את המנון ארה"ב.
שפוכים, אנחנו חוזרים במסע מפרך למלון (דרך הקזינו כמובן).
למחרת, ארוחת בוקר באקסקליבר. אח"כ ביקרנו בכמה מלונות נוספים ביניהם MGM, שם ראינו את האריות. היו שם שלוש לביאות עייפות...
חזרנו לנוח ואח"כ רצינו לרדת לבריכה אבל היא נסגרה. אז יצאנו שוב לעוד סיבוב.
הסיור נגמר בצפייה חוזרת ומהנה במופע המזרקות בבלג'יו – ללא ספק האטרקציה שהכי אהבנו בוגאס.
למחרת בבוקר בילינו בבריכה, התארגנו ליציאה, צ'ק אאוט, ויציאה מפרכת עם המזוודות דרך הקזינו.
עברנו באאוטלט, קנינו כמה דברים, חם, ולפנינו דרך ארוכה ל- דיסנילנד!!!
רק שלא תארנו לעצמנו כמה ארוכה שהיא תהיה...
לפי גוגל והגי.פי.אס הנאמן שלנו, הייתה צפויה לנו דרך של 4 וחצי שעות. אנחנו צפויים להגיע בשבע וחצי בערב עם עצירה שתיים. תכננו להגיע בתשע גג. אז זהו שלא!!
יום ראשון, והדרך מוגאס לקליפורניה היא כמו לחזור מהצפון בשבת אחה"צ או אפילו בחגים. תחשבו על כביש ואדי ערה וכביש החוף, אבל פי כמה וכמה ארוך יותר....אנחנו וכל קליפורניה בפקק (טוב לא יצא לנו ארבעה שבועות לחוות פקק, אז הנה!). בקיצור דרך של שעתיים וחצי לקחה ארבע שעות!!
כשנראה שהפקק נגמר עשינו עצירה סופר קצרה כדי שאייל ינהג. אבל הזוועה רק התחילה....
במשך שעתיים וחצי עברנו שני מייל!! כי הייתה תאונה! אז כבר נהיה חושך בכביש לא מואר, מידבר, אין לאן לברוח, אין אף יישוב, תחנת עצירה, כלום!!! אז נאלצנו למצוא פתרון יצירתי כדי שאורי ואייל יוכלו לעשות פיפי באוטו. פרטים ימסרו רק למי שיתעקש...
בסופו של דבר הגענו לדיסני בשתים עשרה בלילה אחרי נסיעה של תשע שעות!
זו היתה הנסיעה הכי ארוכה בחיינו. אורי וליאב היו מדהימות!!! מזל שיש לנו את האייפד, והמחשב.
מחר, נקום מוקדם לפארק דיסני אדוונצר :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה