בבוקר אנחנו מתקשים להתעורר, ואחרי ארוחת בוקר במלון (קונטיננטלית) אנחנו יוצאים דרומה לכיוון מעבר הגבול לארה"ב. זו נסיעה של שעתיים שעוברת בנעימים. מזג האויר חמים והנוף שוב משתנה והופך מעט הררי יותר, אך פחות מושלג מבקנדה.
בגבול אין מכוניות בכלל. כמה שאלות, מחתימים את הדרכונים, ו-אנחנו בצד האמריקאי. שוב שוכחים מקילומטרים וחוזרים לדבר במיילים, כמו המד נסיעה באוטו.
אנחנו נוסעים ופתאום רואים בצד הדרך אמא דובה ושני גורים קטנים!!!!
הם מתחבאים בשיחים ואנחנו לא מתקרבים עם הרכב, מקווים שהם יצאו. האמא מציצה, רואה שהשטח פנוי וחוצה את הכביש. אחריה שני הדובים המתוקים!!! איזו התרגשות!!! ואווווו!!!
היא היתה חומה, אז חשבנו שזה דוב גריזלי, אבל בספר כתוב שגם הדובים השחורים יכולים להיות חומים. בהמשך אנחנו מראים את התמונה לאחד הריינגרים שאומר שזה אכן דוב שחור.
בכל אופן, החוויה הקצרה היתה מדהימה ולקח לנו כמה דקות להתאושש מההתלהבות: אפילו פיספסנו את הפניה. מזל שהגי.פי.אס תיקן אותנו....
אנחנו מגיעים לפארק גליישר. לצערנו, נצטרך לשנות את התוכניות, כי מעבר ההרים לוגן פס שבדרך going to the sun הידועה עדיין סגור בגלל השלגים הרבים שירדו השנה. אז נפספס את הדרך היפה הזו, ומחר נצטרך לעשות עיקוף כדי להגיע למערב השמורה, בעסה!
אז אנחנו בצד המזרחי, בסנט מרי, נכנסים למרכז המבקרים, ויוצאים לסיור מודרך עם ריינג'רית.
הסיור כולל שיט באגם סנט מרי עד תחילת המסלול, הליכה של שעתיים, ושיט חזרה.
הרינג'רית שרה מאוד חמודה ומסבירה על הפארק, על צבע המים באגם שמושפע מצבע השמים, הקרקעית, וחלקיקי הקרחונים. המים מאוד קרים, והקפטן אומר שיש חגורות הצלה אבל שמעולם (70 שנה) לא השתמשו בהם, ושבכל מקרה מי שיפול למים יקבל היפוטרמיה תוך דקות ספורות (ממש מעודד...)
השיט והמסלול ממש מהנים, הפריחה משגעת, ההסברים מרתקים, שרה מפנה את תשומת ליבנו למה שהטבע רוצה לומר לנו: שנקשיב לעצים, לרוח, למים, שנרגיש את הצחוק של הפרחים... רינג'רית לטעמי!
ההליכה במסלול די אינטנסיבית עד למפל(כולל עליה), חזרה בקצב אישי, כמובן עד שעת היעד לשיט חזרה. חם מאוד...
אורי וליאב הולכות בצורה ראוייה להערצה, ואנחנו מודים להם מאוד על שיתוף הפעולה.
היה לנו ממש כיף! זה בהחלט אחד המסלולים השווים ביותר אם לא 'ה'!
עצרנו בדרך למלון במרכז המבקרים, הבנות מקבלות מדבקה על הטרק שהן עשו, וחוברת לריינג'רים צעירים. בחוברת לומדים על הפארק, עונים על שאלות, בצורה שמעניינת גם לנו. כשהן יסיימו את החוברת הן תוכלנה לקבל תג ריינג'ר צעיר! יש למה לצפות...
כשהגענו למלון בסינט מרי לא הצלחנו לפתוח את הדלת לחדר עם המפתח שנתנו לנו. אייל הלך כמה פעמיים לבקש מפתח אחר ואף אחד לא עבד. אז שלחו איש אבטחה שיבוא לעזור. היה לו רכב קטן ואורי וליאב ביקשו ליסוע בו ונהנו מאד. בסוף, גם הוא לא הצליח לפתוח את הדלת וחיכיתי להם כמעט חצי שעה עד שהכל הסתדר. קיבלנו 10% הנחה על הלילה כפיצוי...
החדר מרווח ונעים עם אוירה מיוחדת: כל החפצים עם דמויות דובים ומרפסת קטנה שפונה לנחל.
וואו כמה דובים. מקווה שאתם נזהרים!?
השבמחק