היום ליאב בת 6. הכנו לה עוגה ממיני בראוניז שקנינו בסופר. קישטנו עם קצפת, סוכריות תותים ופירות יער. כמובן שהיו גם נרות, בלון, כתר יום הולדת (שיצרנו בעצמנו), וברכה מדוד.
הערנו אותה בהפתעה, היא הביעה משאלה, שרנו, ודיברנו גם עם הסבים והסבתות שברכו.
סיימנו לארוז ולסדר, ונפרדנו מהצימר המקסים שהיה לנו בג'ספר.
עצרנו בתחנת דלק. נראה שיוצא לנו למלא מיכל כל יומיים שלושה (בערך 50 דולר בכל פעם), ו-לדרך. לפנינו נסיעה ארוכה של 5 שעות בדרך שכבר עשינו את רובה: דרך שדות הקרח. ו- ההרים אכן יפים יותר בדרך חזרה... פשוט מקסים ואין מילים לתאר את היופי הזה...
עצירה ראשונה במפלי סנוופטה. הליכה קצרה, רואים את המפל (פחות מרשים ממפלי אטבסקה), הבנות ואייל משתעשעים עם גזעי עץ שמשמשים כקורה, וממשיכים.
לגבי הנסיעות שלנו - כנראה שלכל טיול יש את דיסק הטיול שלו. אז שלנו (והוא בינתיים לא נמאס) הוא דיסק ההופעה של שירי מימון ושמעון בוסקילה. קנינו אותו בשדה התעופה והוא ממש הפתיע אותנו לטובה. כל השירים מקסימים, הקלטה מצויינת, אורי וליאב מטילות וטו כמעט על כל דיסק אחר. מידי פעם אנחנו מצליחים להגניב איזה דיסק אחר. דבר נוסף שמחזיק את הדרך זה האייפד (בעיקר המשחקים) ולפעמים אנחנו מצנזרים את השימוש בו ובנסיעות הקצרות הוא נשאר בתיק. אבל בנסיעה הזו בהחלט עשינו בו שימוש...
העצירה הבאה - קרחון אטבסקה. ראינו אותו כשעברנו בדרך לג'ספר, והיום נגיע עד אליו ממש עם רכב מיוחד שנוסע על הקרחון עצמו.
ליאב, מלכת היומולדת, מאוד מחכה לסיור הזה. ההתלהבות ניכרת... מגיעים, מחכים בתור (לא נורא), אוכלים משהו קטן לפני, ועושים את הדרך לקרחון: אוטובוס ראשון (רגיל) מביא אותנו לפני הקרחון. ואז, אנחנו עוברים לרכב שנראה כמו אוטובוס עם גלגלים של משאית. רכב שמיוצר במיוחד למטרה הזו.
נוסעים כמה דקות על הקרחון. הנהג-מדריך מספר על הקרחון ובכלל על האזור.
הוא מוריד אותנו לעשרים דקות על הקרחון. קר אבל יש שמש (לטובתנו). אנחנו מצטלמים, מתלהבים, שותים מים מהמפלונים הקטנים שנוצרים מהפשרת השלג, וחוזרים חזרה (אנחנו חושבים שהיה קצר מידי).
ממשיכים בדרך המדהימה. עוצרים מידי פעם לתצפת בכל מיני נקודות, נחים קצת, וממשיכים עד באנף.
שם אנחנו עוצרים להצטיידות בסופר, וממשיכים עד לקנמור - המקום שבו נישן בארבעת הימים הקרובים. קנמור נמצאת במרחק של 20 דק נסיעה מבאנף. מגיעים בקלות עם הגי.פי.אס.
עולים לדירה שהזמנו באינטרנט. בעל הדירה לא נמצא וקיבלנו הוראות מורכבות מאיפה לקחת את המפתח ואיך להיכנס. זה כולל שימוש בקודים ויש קודים שונים לחנייה, לתיבת איסוף המפתחות, ולדלת הכניסה. מעייף, אבל בסוף אנחנו מגיעים, וזו בהחלט דירה שווה ביותר. מאובזרת, נעימה, יש לנו אפילו מכונת כביסה ומייבש, פלייסטיישן עם משחקים וסרטים (לא שיש לנו זמן להשתמש), ועוד המון שטויות...
אנחנו מכינים ארוחת ערב, מקלחות, ושוב כבר אחרי אחת עשרה בלילה. אורי וליאב עדיין משתוללות, ונרדמות אחרי אין ספור איומים בשתיים עשרה... וגם אנחנו נשפכים אחרי אחת...
ליאב המתוקה אני שרה לך מכאן היום יום הולדת ונותנת לך מלא מלא נשיקות וחיבוקים לכבוד יום ההולדת מזל טוב אירית האוהבת
השבמחק