היום היה די צולע. קודם כל קמתי עם כאב בטן חזק ולא הרגשתי טוב.
חוץ מזה, למרות שהשמים היו כחולים, הייתה בחוץ רוח מטורפת שאנחנו לא מכירים ודי היה בלתי אפשרי להיות בחוץ. קנינו אוכל בסופר הקטן ליד המלון, ונסענו לעשות מסלול באזור מאני גליישר. התחלנו ללכת לאגם פישרקאפ, אבל הרוח היתה בלתי אפשרית ואורי ביקשה לחזור. ליאב לעומתה רצתה להמשיך, והטילה וטו על המשך במקום אחר...
אז החלטנו לזרום איתן ולוותר על האזור ולהמשיך ישר למערב הפארק.
מעבר ההרים, לוגן פאס, יפתח כנראה רק בשבוע הבא, מאוחר יותר מאי פעם (ירדו המון שלגים השנה) ולכן אנחנו עושים עיקוף דרך כביש 2.
הנסיעה ממש לא נעימה (בפעם הראשונה בטיול). יש מידי פעם פקקים בגלל עבודות בכביש ואורי וליאב מתחרפנות בחצי שעה האחרונה, והנהיגה מעיקה.
בסוף, אנחנו מגיעים בערך בארבע לאפגר שם נלון ביומיים הקרובים. אנחנו מקבלים מעין ביקתה קטנה עם מטבחון קטן (מזכיר את עין גב) קרוב מאוד לאגם מקדונלד.
אנחנו רעבים! אני מכינה קיצ'רי כדי למלא מצברים ואנחנו נוסעים למערב גליישר (5 דק נסיעה) לסופר כדי להצטייד במצרכים נוספים הדרושים להכנת ארוחת שישי.
בזמן שאני מכינה ארוחת ערב, אייל והבנות יושבים כדי למלא את החוברת של הפארק. הן ממש מתמסרות לעניין. לליאב יש חוברת עם יצירה שקשורה לפארק, ולאורי, משימות שמלמדות על הפארק ושמירה על הטבע, דרך תשבצים, יצירה, תפזורות וכו'. אייל מתרגם, אורי משלימה בעיברית, והוא מתרגם חזרה.
אנחנו עושים קידוש, אוכלים, השעה כבר תשע אבל אור בחוץ, ואנחנו יוצאים לנסיעה קצרה בתקווה לראות חיות. לא רואים, ואנחנו מסתפקים בצפייה באגם הגדול ביותר בשמורה.
מתחילת הטיול הבנות מבקשות שנעשה החלפות בשינה ושהורה ישן עם ילד, אז היום אנחנו ננסה את העניין, ומחר נספר אם הצלחנו לישון בלי לחטוף בעיטות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה