יום שישי, 29 ביולי 2011

ימים 37-38 - SeaWorld בסאן דייגו

הגענו לSeaWorld  עם הפתיחה. קנינו מראש דרך האינטרנט כרטיס כניסה לשבוע שעלה אותו המחיר כמו כרטיס ליום אחד. אז יש לנו יום וחצי בפארק.

אנחנו נכנסים לראות את ההופעה של הדולפינים. הם מזהירים שאלו שיושבים בשורות הראשונות ירטבו, אבל אלינו מגיעים רק רסיסי מים. ההופעה נחמדה, הדולפינים מדהימים, ויש כל מיני אקרובטים שקופצים למים.


אחרי ההופעה אנחנו ניגשים לראות את הדולפינים מקרוב. אורי, ליאב ואייל זוכים ללטף דולפין! וליאב גם מרגישה את השיניים שלו...

אנחנו רואים הופעה משעשעת של כלבי ים, שמשולבת בהרבה הומור של המשתתפים.



ממשיכים לבריכת כוכבי הים שם אפשר להחזיק אותם בעדינות מתחת למים. המגע שלהם מרגיש לאורי וליאב כמו גביע גלידה רטוב.


משם, לאקווריומים של הכרישים, צבי הים, וכל מיני דגים אקזוטיים.

המתקנים האקסטרימים שרצינו לעשות מאוד עמוסים, אז אנחנו מחליטים להשאיר אותם למחר בבוקר.
אבל יש אזור של רחוב סומסום עם כל מיני מתקנים לילדים, ואורי וליאב נהנות בו ומצטלמות עם אלמו ועוגיפלצת!!! (חשבנו עליך, נעמה). 

בערב, אנחנו רואים הופעה מצחיקה אחרת של כלבי הים, ולקינוח, הופעה של ליויתני שמו (Shamu).
גם כאן אנחנו בוחרים לשבת באזור שנרטבים אבל לא קרוב מידי, ואנחנו שמחים שהמים לא מגיעים אלינו כי כבר ממש קר בחוץ. הליויתנים מדהימים בגודל שלהם ובפעלולים שהם עושים.


למחרת בבוקר אנחנו עוזבים את המלון, מגיעים שוב לפארק ומתחילים עם רכבת ההרים. אייל, אורי וליאב האמיצים, עושים את המתקן פעמיים ברציפות, ויוצאים רטובים (אני נשארת יבשה למטה לצלם אותם). אייל אומר שזו רכבת הרים מפחידה שממש נוטה על הצד וכמעט מתהפכת. אורי וליאב ממש נהנות.


 

משם, אנחנו הולכים למתקן אבובים. שם אנחנו ממש נרטבים לגמרי ומנסים להתייבש במתקן הייבוש לאנשים (זה רק מעט מחמם אותנו ולא ממש מייבש). המתקן המקביל באדוונצר פארק היה הרבה יותר כייפי...

אנחנו רואים הופעה נחמדה ומצחיקה של כלבים, חתולים, חזיר, וקנגורו :-)


אנחנו מאכילים כלבי ים (צילמנו רק וידאו). קונים קופסת דגים ב-6 דולר, וזורקים אותם לכלבי הים לפני שציפורים באות וחוטפות לך את הדג מהיד.
 לבסוף, מופע  לווייתנים אחרון מקנח את הביקור. מופע מאוד מרשים, בהחלט פינלה לפארק.

משם אנחנו יוצאים בנסיעה ללוס אנג'לס. מחר בבוקר יש לנו טיסה מוקדמת לניו יורק, אז אנחנו ישנים קרוב לשדה התעופה.

יום רביעי, 27 ביולי 2011

ימים 34-36 - דיסנילנד

אחרי 6 שעות מטכ"ליות אנחנו קמים ליום חדש בדיסנילנד!
לא נלאה אתכם בסיפור על המלון (בסט ווסטרן 5 דקות הליכה מהפארק), אבל לא ישנתי טוב (מקווה שהלילה יהיה טוב יותר...).

נרגשים אנחנו צועדים אל הפארק. היום נבקר בפארק אדוונצ'ר (חלק מדיסנילנד. צמוד אבל נפרד).
מגיעים 45 דק' לפני שהשערים נפתחים. אנחנו ראשונים בתור (מגיע לנו פרס חריצות אחרי אתמול).

לפני החוויות אקדים ואספר שבעקבות המלצות קנינו את תוכנת RideMax  - תוכנה שמזינים לתוכה את המתקנים שנרצה לעשות, הזמן שעומד לרשותנו ועוד כמה פרמטרים, והיא נותנת לפי סטטיסטיקות תוכנית אופטימלית מפורטת עם סדר המתקנים, זמן עמידה בתור, מרחקי הליכה ממתקן למתקן,  זמן להפסקות, מתי לקחת fast pass, טיפים וכו.
אז זה הצריך הכנה מאומצת אבל זה היה סופר משתלם והוכיח את עצמו לאורך כל הדרך!

אנחנו מתקדמים לפי התוכנית, ויחסית עומדים בתורים קצרים.
הכי אהבנו את המתקנים של: בת הים הקטנה, רכבת הרים של גופי וגריזלי ריבר רן (את שלושתם עשינו פעמיים). עשינו גם את צעצוע של סיפור, גלגל ענק, טיסה מעל קליפורניה, ועוד הרבה מתקנים (לא היה משהו שרצינו ולא הספקנו). ראינו גם הצגה של אלאדין (45 דק') שהייתה סופר מרשימה, וגם היינו בהפסקה של שעתים במלון (לנוח ולהתקלח).





חזרנו בערב לראות את ההופעה world of color שהייתה ללא ספק שיא היום ואחד הדברים הכי מדהימים בדיסני אם לא 'ה'!!!
ההופעה בלילה, על האגם, וקשה לתאר את הקסם הזה. היו שם מזרקות (המזרקות של הבלג'יו שכ"כ אהבנו פראיריות ליד זה) בשילוב של תאורה, מוסיקה, לייזרים, והקרנה של קטעים מסרטי דיסני על מסכי מים שייצרו המזרקות. פשוט אין דברים כאלה! אני לא הפסקתי לחייך ולצחוק כמו ילדה קטנה. זה היה מרגש. ממש קסם! שווה להגיע לדיסני רק בשביל ההופעה הזו!!!


אנחנו חוזרים למלון ונשפכים למיטה. מחר יש לנו אפשרות לכניסה מוקדמת אז נקום בחמש וחצי (!)

יום שני בדיסני – מצליחים לקום לפי התוכניות (שוב שש שעות מטכ"ליות). אייל עושה זאת בקלות שאתם לא מאמינים. אורי וליאב אלופות ובשש ועשרים לפי התוכנית אנחנו בשער של הפארק!
בשבע אנחנו נכנסים, ובשעה מספיקים לעשות את המתקנים שיותר מאוחר עמוסים בתורים ארוכים של שעה וחצי ויותר...
כל מתקן הוא חוויה בפני עצמה. הכל מושקע, צבעוני, תמים, מלהיב, מרגש, מפחיד. כולנו נהנים מאוד.
התכנון של ה-ridemax עושה לנו חיים קלים בפארק (אחרת היינו מספיקים חצי וסובלים בתורים...).

כמות האנשים אדירה, אבל הכל כ"כ מאורגן ומסודר. יש לנו כ"כ הרבה ללמוד מהאמריקאים: סבלנות, שרות, שמחה - כולם שמחים, רגועים ואדיבים. למרות התורים והחום הגדול.

את היום שהתחיל מוקדם אנחנו מסיימים לקראת שתיים עשרה (עשינו הפסקת שינה בצהרים)
היה מדהים! מדהים! מדהים!











יום שלישי בדיסני -  היום מתכננים לעשות הרבה מתקנים אקסטרימיים יותר. בעיקר רכבות הרים.
התוכנית משתבשת על ההתחלה כשבגלל תקלה טכנית הספייס מאונטן לא נפתח. אנחנו מתאפסים ועוברים הלאה. היום קצת רגוע יותר. גם החום פחות מעיק היום, ואנחנו גם עומדים קצת בתורים (כי השתבשה התוכנית). בתורים, מכירים אנשים תוך כדי שעוזרים לנו להעביר את הזמן.... בסוף היום קינחנו עם הספייס מאונטן שהיה בעיני מפחיד בטרוף. גם אורי וגם ליאב עשו אותו. אני בעיקר דאגתי לליאב ולא האמנתי שהיא נהנתה...









לסיכום, הביקור כאן היה חוויה של החיים. כולנו נהננו מאוד והתעייפנו בטרוף. מרגישים את זה היטב ברגליים... כולנו הכי נהנ נו מהספלאש מאונטן – רכבת הרים בתוך מים שנרטבים, מהמתקנים החמודים שנוסעים ורואים כל מיני דמויות מסיפורי דיסני (פיטר פן, עליסה, זה עולם קטן ועוד), ומהטון טאון שם ביקרנו בבתים של מיקי מיני וכל הדמויות.
וכמובן, שההופעה בלילה הראשון היתה פשוט מדהימה שאין דברים כאלה! אחד השיאים של הטיול כולו!

בערב נסיעה לסן דייגו. מחר נבקר בעולם הים.

יום ראשון, 24 ביולי 2011

ימים 31-33 - לאס וגאס

ואוווו!!!!!!!!!!!!!!!!! מאיפה להתחיל???
עברו שישה ימים אינטנסיביים, מהנים, מוטרפים, שלא היתה לנו אפילו שנייה לעדכן את הבלוג.

אז נחזור לוגאס. בילינו שם יומיים מלאים וישנו במלון אקסקליבר שהיה מומלץ למשפחות. יש בו בריכה חמודה לילדים וקומה שלמה של משחקי מזל ווידאו לילדים. איך שהגענו זכינו בכמה בובות גדולות שאין לי מושג איך נכניס למזוודה.


שמענו הרבה דברים על וגאס והרבה תגובות שנויות במחלקות: היו כאלו שמאוד אהבו, ואחרים (בעיקר משפחות) שברחו משם. אז אנחנו לא ברחנו, וגם נהנינו מאוד.

אז ביום שישי קמנו יחסית מאוחר ויצאנו החוצה אל הסטריפ. חם מאוד (כמו באילת בקיץ). קנינו כרטיס יומי לאוטובוס קומותיים שנוסע ברחוב הראשי ועוצר בין המלונות. תחנה ראשונה: ארוחת בוקר (לפי המלצות) בבופה של הבלג'יו. חיכינו בתור ארוך ובסוף הגענו לבופה מאוד מגוון. אהבנו בעיקר את הפירות, והקינוחים...

למי שלא מכיר את וגאס, בין המלונות יש מעברים אין סופיים (כך שלא חייבים לצאת לרחוב הרבה). עוברים דרך הקזינו, שדרות החנויות, הולכים בלי סוף... ואפשר גם לעבור באמצעות גשרים.

מהבלג'יו עברנו לסיזר פאלס - מלון בסגנון יווני. ראינו שם הופעה נחמדה של אלים יוונים בשילוב של אש ומים. המשכנו למלון ונציה וראינו את תעלות המים והגונדולות.


יצאנו חזרה לרחוב הלוהט וחזרנו עם האוטובוס למלון שלנו.
בילינו בבריכה. יש כמה בריכות עם מגלשות קטנות, וזה בהחלט היה מרענן.

אחרי מנוחה ושינה יצאנו בכוחות מחודשים לסיבוב לילי. נעים יותר בחוץ, הכל מואר ועמוס אנשים.
ראינו הופעה בטרז'ר איילנד של שתי ספינות פיראטים שנלחמים. הופעה נחמדה עם כל מיני פעלולים מרשימים.
ראינו גם את התפרצות הר הגעש במלון מיראז'.

ממשיכים להסתובב, ובערך באחת עשרה מגיעים לראות את הופעת המזרקות של הבלג'יו.
לפני המלון יש בריכה ענקית, ובכל רבע שעה יש מופע מזרקות מדהים. בכל פעם זו הופעה אחרת לגמרי (שיר אחר) בשילוב אורות.
אנחנו כ"כ מתפעמים שאנחנו נשארים לכמה שירים, עד למופע האחרון בחצות שבו מנגנים את המנון ארה"ב.


  
שפוכים, אנחנו חוזרים במסע מפרך למלון (דרך הקזינו כמובן).

למחרת, ארוחת בוקר באקסקליבר. אח"כ ביקרנו בכמה מלונות נוספים ביניהם MGM, שם ראינו את האריות. היו שם שלוש לביאות עייפות...


חזרנו לנוח ואח"כ רצינו לרדת לבריכה אבל היא נסגרה. אז יצאנו שוב לעוד סיבוב.

הסיור נגמר בצפייה חוזרת ומהנה במופע המזרקות בבלג'יו – ללא ספק האטרקציה שהכי אהבנו בוגאס.

למחרת בבוקר בילינו בבריכה, התארגנו ליציאה, צ'ק אאוט, ויציאה מפרכת עם המזוודות דרך הקזינו.

עברנו באאוטלט, קנינו כמה דברים, חם, ולפנינו דרך ארוכה ל- דיסנילנד!!!
רק שלא תארנו לעצמנו כמה ארוכה שהיא תהיה...
לפי גוגל והגי.פי.אס הנאמן שלנו, הייתה צפויה לנו דרך של 4 וחצי שעות. אנחנו צפויים להגיע בשבע וחצי בערב עם עצירה שתיים. תכננו להגיע בתשע גג. אז זהו שלא!!
יום ראשון, והדרך מוגאס לקליפורניה היא כמו לחזור מהצפון בשבת אחה"צ  או אפילו בחגים. תחשבו על כביש ואדי ערה וכביש החוף, אבל פי כמה וכמה ארוך יותר....אנחנו וכל קליפורניה בפקק (טוב לא יצא לנו ארבעה שבועות לחוות פקק, אז הנה!). בקיצור דרך של שעתיים וחצי לקחה ארבע שעות!!
כשנראה שהפקק נגמר עשינו עצירה סופר קצרה כדי שאייל ינהג. אבל הזוועה רק התחילה....
במשך שעתיים וחצי עברנו שני מייל!! כי הייתה תאונה! אז כבר נהיה חושך בכביש לא מואר, מידבר, אין לאן לברוח, אין אף יישוב, תחנת עצירה, כלום!!! אז נאלצנו למצוא פתרון יצירתי כדי שאורי ואייל יוכלו לעשות פיפי באוטו. פרטים ימסרו רק למי שיתעקש...
בסופו  של דבר הגענו לדיסני בשתים עשרה בלילה אחרי נסיעה של תשע שעות!
זו היתה הנסיעה הכי ארוכה בחיינו. אורי וליאב היו מדהימות!!! מזל שיש לנו את האייפד, והמחשב.

מחר, נקום מוקדם לפארק דיסני אדוונצר :-)