מתעוררים שוב לבוקר גשום בונקובר, צ'ק אאוט במלון, אייל מבקש הדרכה לגבי הנסיעה מהפקיד, ואני מפתחת שיחה עם בעלת המלון. היא מתרגשת לשמוע שאנחנו מישראל. היא מספרת שהיא הגיעה לקנדה מאוגנדה ושגם הם עברו רדיפות כמו העם שלנו. היא נפתחת ומספרת לי עליה ועל בעלה ומאוד מתרגשת. אורי וליאב יושבות ומחכות בסבלנות ראויה להערכה!
מתחילים בנסיעה ארוכה של כמעט חמש שעות. הגי.פי.אס עושה את עבודתו נאמנה, ומנחה אותנו נהדר...
יורד גשם קל לפעמים, אנחנו רואים בדרך שלט שמפנה למפל הכלה ומחליטים לעצור להפסקה.
הולכים במסלול קצר של 20 דק' ומגיעים למפלים עצומים, אני מוקסמת מהיער העבות , העצים מכוסים בטחב ירוק ויש צמחייה של שרכים כמו ביערות גשם.
אנחנו עושים פיקניק וממשיכים.
אנחנו נוסעים מכביש 5, הדרך משתנה לאט לאט, והופכת הררית, נוסעים כשבצד יש נהר שוצף מים.
בהמשך הנוף הופך כמעט מדברי, פחות עצים וירוק. נוף חללי...
אנחנו עוצרים בשער הגהינום ויורדים עם קרונית לערוץ הנחל לסיור קצר. יש שם חנות גלידה ומוזיאון על דגי הסלומון. אוכלים גלידה טעימה, ועולים בקורנית האחרונה, אנחנו סוגרים את האתר.
משם ממשיכים בנסיעה נעימה עד לקמלופס. מגיעים למלון נעים במרכז העיר, אחרי השעה תשע.
מספיקים עוד לקפוץ לאכול משהו ונשפכים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה